ייאש

Hebrew

Etymology

Root
י־א־שׁ (y-ʾ-sh)
2 terms

Compare Arabic يَئَسَ (yaʔasa)

Pronunciation

Verb

יֵאֵשׁ • (ye'ésh) (pi'el construction)

  1. To despair

Conjugation

Conjugation of ייאש / יֵאֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְיָאֵשׁ
action noun ייאוש / יֵאוּשׁ
finite forms singular plural
m f m f
past first ייאשתי / יֵאַשְׁתִּי ייאשנו / יֵאַשְׁנוּ
second ייאשת / יֵאַשְׁתָּ ייאשת / יֵאַשְׁתְּ ייאשתם / יֵאַשְׁתֶּם ייאשתן / יֵאַשְׁתֶּן
third ייאש / יֵאֵשׁ ייאשה / יֵאֲשָׁה ייאשו / יֵאֲשׁוּ
present מְיָאֵשׁ מְיָאֶשֶׁת מְיָאֲשִׁים מְיָאֲשׁוֹת
future first אֲיָאֵשׁ נְיָאֵשׁ
second תְּיָאֵשׁ תְּיָאֲשִׁי תְּיָאֲשׁוּ תְּיָאֵשְׁנָה1
third יְיָאֵשׁ תְּיָאֵשׁ יְיָאֲשׁוּ תְּיָאֵשְׁנָה1
imperative positive יָאֵשׁ יָאֲשִׁי יָאֲשׁוּ יָאֵשְׁנָה1
negative אַל + Second person future tense

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.