הפסיד

Hebrew

Root
פ־ס־ד (p-s-d)
3 terms

Verb

הִפְסִיד • (hifsíd) (hif'il construction)

  1. to lose (a game or competition)

Conjugation

Conjugation of הִפְסִיד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַפְסִיד
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first הִפְסַדְתִּי הִפְסַדְנוּ
second הִפְסַדְתָּ הִפְסַדְתְּ הִפְסַדְתֶּם הִפְסַדְתֶּן
third הִפְסִיד הִפְסִידָה הִפְסִידוּ
present מַפְסִיד מַפְסִידָה מַפְסִידִים מַפְסִידוֹת
future first אַפְסִיד נַפְסִיד
second תַּפְסִיד תַּפְסִידִי תַּפְסִידוּ תַּפְסֵדְנָה1
third יַפְסִיד תַּפְסִיד יַפְסִידוּ תַּפְסֵדְנָה1
imperative positive הַפְסֵד הַפְסִידִי הַפְסִידוּ הַפְסֵדְנָה1
negative אַל + Second person future tense

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.