המית

Hebrew

Root
מ־ו־ת (m-w-t)
7 terms

Etymology

Causative of מֵת (met, “to die, be dead”).

Pronunciation

Verb

הֵמִית • (hemít) (hif'il construction)

  1. to kill, put to death
    Synonym: הוֹצִיא לְהוֹרֵג (hotsí l'horég)

Conjugation

Conjugation of הֵמִית (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָמִית
action noun הֲמָתָה
finite forms singular plural
m f m f
past first המתתי / הֵמַתִּי הֵמַתְנוּ
second המתת / הֵמַתָּ המתת / הֵמַתְּ המתתם / הֲמַתֶּם1 המתתן / הֲמַתֶּן1
third הֵמִית הֵמִיתָה הֵמִיתוּ
present מֵמִית מְמִיתָה מְמִיתִים מְמִיתוֹת
future first אָמִית נָמִית
second תָּמִית תָּמִיתִי תָּמִיתוּ תָּמֵתְנָה2
third יָמִית תָּמִית יָמִיתוּ תָּמֵתְנָה2
imperative positive הָמֵת הָמִיתִי הָמִיתוּ הָמֵתְנָה2
negative אַל + Second person future tense

1 Pronounced המתתם / הֵמַתֶּם and המתתן / הֵמַתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.